איך מביאים עובד זר לסיעוד ומה צריך לעשות עד שהוא נכנס לבית?

ההחלטה להעסיק עובד זר לסיעוד מתקבלת לעיתים לאחר תקופה ארוכה שבה בני המשפחה ניסו להסתדר בעצמם. לפעמים היא מגיעה בעקבות אשפוז, נפילה או הידרדרות פתאומית בתפקוד. כך או כך, מרגע שמחליטים שדרוש מטפל צמוד, רוצים בדרך כלל להתחיל כמה שיותר מהר.

אלא שהבאת עובד זר לסיעוד כרוכה בכמה שלבים, מבדיקת הזכאות וקבלת ההיתר ועד לבחירת המטפל, הסדרת ההעסקה והכנת הבית. לא כל השלבים חייבים להתבצע בזה אחר זה. חלקם תלויים ברשויות, אחרים בלשכה הפרטית, ויש הכנות שהמשפחה יכולה לקדם במקביל.

אפשר לבצע חלק מהפעולות בעצמכם ואפשר להיעזר בחברה מקצועית שתלווה אתכם לאורך הדרך. הכרת התהליך מראש תעזור לצמצם עיכובים מיותרים, להיערך להוצאות ולמצוא פתרון לתקופה שבה עדיין מחכים למטפל.

איך נראה התהליך של הבאת עובד זר לסיעוד?

כדי להעסיק עובד זר בסיעוד בבית נדרש היתר מטעם רשות האוכלוסין וההגירה. לאחר מכן יש להסדיר את השמת העובד באמצעות לשכה פרטית מורשית. כאשר מביאים עובד חדש מחו"ל, נדרשים גם הליכי הזמנה וכניסה לישראל.

התהליך כולל חמש תחנות מרכזיות.

1. בודקים זכאות כדי לוודא שהאדם המבוגר עומד בתנאים לקבלת היתר להעסקת עובד זר.
2. מגישים בקשה להיתר לאחר הכנת המסמכים הדרושים ותשלום האגרה לרשות האוכלוסין.
3. מאתרים עובד מתאים בעזרת לשכה פרטית מורשית ובוחנים עובד שכבר נמצא בישראל או עובד שמגיע מחו"ל.
4. מסדירים את ההעסקה כחוק באמצעות רישום העובד, אשרת עבודה, חוזה ותנאי העסקה מתאימים.
5. מכינים את הבית לתחילת הטיפול ומקדישים זמן להיכרות ולהסתגלות של העובד והמטופל.

לא תמיד חייבים להמתין לסיום שלב אחד כדי להתחיל בהכנות לשלב הבא. למשל, אפשר לברר אפשרויות השמה ולהכין את החדר למטפל בזמן שממתינים לאישור ההיתר. עם זאת, תחילת ההעסקה בפועל מחייבת את האישורים והרישומים הנדרשים.

שלב 1. בודקים אם האדם המבוגר זכאי להעסיק עובד זר

היתר להעסקת עובד זר בסיעוד מיועד לאנשים שזקוקים לטיפול או להשגחה במשך רוב שעות היממה, בכל ימות השבוע. ההיתר ניתן בהתאם למצב התפקודי ולתנאי הזכאות שנקבעו, ולא רק על סמך גיל או אבחנה רפואית.

בדרך כלל ההעסקה מיועדת לטיפול באדם המתגורר בביתו, לרבות במסגרת דיור מוגן. מי שמתגורר במסגרת מוסדית סיעודית אינו זכאי בדרך כלל להיתר להעסקת עובד זר בבית במסגרת המסלול הרגיל.

איך נקבעת הזכאות אצל קשישים?

אצל אנשים שהגיעו לגיל פרישה, הזכאות נבדקת בעיקר לפי תוצאות מבחן הערכת תלות. המבחן בוחן את מידת העזרה הנדרשת בפעולות יום-יומיות כמו רחצה, הלבשה, ניידות ואכילה, וכן את הצורך בהשגחה.

לפי תנאי הזכאות המפורטים במדריך המקורי, ניתן לקבל היתר באחד מהמקרים הבאים.

• המבקש צבר לפחות 4.5 נקודות תלות.
• המבקש צבר לפחות 4 נקודות תלות, ונכלל ניקוד נוסף בשל היותו אדם בודד.
• במצבים מסוימים נלקח בחשבון ניקוד בגין צורך בהשגחה, בצירוף ניקוד הניתן לאדם בודד.

לבני 90 ומעלה קיימת הקלה המאפשרת לקבל היתר על סמך 4 נקודות תלות לפחות. גם בני 85 ומעלה שאינם עומדים בספי הניקוד הרגילים עשויים לבקש בחינה של נסיבותיהם בוועדה מקצועית, על בסיס מסמכים רפואיים ותפקודיים.

קיימים מסלולי זכאות נוספים לאנשים עם מוגבלויות ולמצבים מיוחדים. לכן גם אם תוצאת מבחן התלות אינה עומדת בסף הרגיל, לא כדאי להסיק מיד שאין אפשרות לקבל היתר.

אפשר לקבל היתר גם בלי גמלת סיעוד?

כן. היתר להעסקת עובד זר וגמלת סיעוד הם שני אישורים נפרדים.

גמלת סיעוד ניתנת על ידי הביטוח הלאומי בהתאם למצב התפקודי, להכנסות ולתנאי זכאות נוספים, ועשויה לסייע במימון הטיפול. היתר להעסקת עובד זר ניתן על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, והוא האישור החוקי להעסקת העובד.

למשל, קשיש שהכנסותיו גבוהות מהתקרה המזכה בגמלת סיעוד עשוי בכל זאת להיות זכאי להיתר להעסקת עובד זר. במקרה כזה ניתן לבקש מבחן הערכת תלות ייעודי לצורך בדיקת הזכאות להיתר.

שלב 2. מכינים את המסמכים ומגישים בקשה להיתר

הגשת הבקשה היא השלב הבירוקרטי המרכזי. גם כאשר מצבו של ההורה מצדיק טיפול צמוד, אין אפשרות להעסיק עובד זר ללא היתר תקף.

אפשר להגיש את הבקשה באופן עצמאי באתר רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית. מי שמעדיף שלא להתמודד בעצמו עם הטפסים והמסמכים יכול להיעזר בחברה מקצועית. במסגרת שירותי העסקת עובדים זרים לסיעוד של מתן חן, המשפחה יכולה לקבל ליווי בהכנת המסמכים, בהגשת הבקשה ובהמשך התהליך עד לקליטת העובד בבית.

אילו מסמכים כדאי להכין מראש?

המסמכים הנדרשים משתנים בהתאם לגיל המטופל, למצבו ולמסלול הזכאות. ריכוז מוקדם של המידע יכול למנוע מצב שבו הבקשה מתעכבת בגלל מסמך שחסר.

במתן חן מסייעים למשפחות בבדיקת הזכאות, בהכנת המסמכים ובהתקדמות מול הגורמים הרלוונטיים. משפחה שאינה מעוניינת לנהל בעצמה את כל ההתנהלות הבירוקרטית יכולה לקבל ליווי מקצועי לאורך התהליך.

כמה עולה להגיש בקשה וכמה זמן מחכים?

הגשת בקשה להיתר כרוכה בתשלום אגרה ממשלתית. לפי הנתונים שפורסמו במאמר המקורי, אגרת בקשה להיתר חדש או להארכת היתר היא בסדר גודל של 370 ש"ח, ובקשה המחייבת מבחן תלות ייעודי עשויה להיות כרוכה באגרה נוספת של כ-340 ש"ח. יש לבדוק את האגרות המעודכנות במועד ההגשה, מכיוון שהסכומים עשויים להשתנות.

רשות האוכלוסין מציינת משך טיפול של כ-14 ימי עבודה בבקשה. זהו משך הטיפול המוצהר בבקשה, לא התחייבות לכך שהעובד יתחיל לעבוד בתוך התקופה הזאת. השלמת מסמכים או בדיקות נוספות עלולות להאריך את הטיפול.

לאחר ההגשה ניתן לבדוק את מצב הבקשה ולהוריד היתר מאושר דרך השירות המקוון של רשות האוכלוסין.

מה עלול לעכב את קבלת ההיתר?

עיכובים אינם נובעים תמיד מבעיה בזכאות. לעיתים חסר אישור, קיימת אי התאמה בין פרטים במסמכים או שנדרשת בדיקה נוספת של המצב התפקודי.

כדאי לוודא שהמסמכים עדכניים, שכל הפרטים הוזנו בצורה נכונה ושנבחר מסלול הבקשה המתאים.

אם הבקשה הוגשה לאחר אשפוז, ייתכן שיידרש מסמך רפואי המפרט את הצורך ברצף טיפולי. כאשר מדובר במבקש שאינו זכאי לגמלת סיעוד בשל הכנסותיו, ייתכן שיהיה צורך בהערכת תלות נוספת.

בדיקה מוקדמת של המסמכים יכולה לחסוך עיכובים, גם אם אינה מבטיחה אישור מהיר.

שלב 3. בוחרים בין עובד שנמצא בישראל לעובד שמגיע מחו"ל

לאחר קבלת ההיתר מגיעה אחת ההחלטות המשמעותיות בתהליך. האם להעסיק עובד שכבר נמצא בישראל ומחפש מקום עבודה חדש, או להביא עובד חדש מחו"ל?

שתי האפשרויות מקובלות, אך יש ביניהן הבדלים בזמינות, בניסיון הקודם ובאופן שבו מתבצעת ההיכרות עם המשפחה.

האם עדיף לבחור עובד זמין או עובד מתאים יותר?

כאשר המשפחה זקוקה לעזרה דחופה, טבעי לרצות את העובד הראשון שיכול להתחיל. אבל בהעסקה צמודה, התאמה אישית ומקצועית חשובה לא פחות מהזמינות. בחירה לא מתאימה עלולה ליצור קשיים כבר בשבועות הראשונים.

מעבר לניסיון המקצועי, כדאי לבדוק אם העובד מסוגל להתמודד עם הצרכים המסוימים של המטופל. טיפול באדם שמתקשה בהליכה שונה מטיפול באדם עם ירידה קוגניטיבית, והצרכים משתנים בהתאם למידת העצמאות ולשגרת היום.

בררו כיצד העובד מתקשר עם האדם המבוגר, האם קיימת שפה משותפת מספקת, מה הניסיון שלו במצבים דומים והאם הציפיות של שני הצדדים מתאימות.

הבחירה צריכה להביא בחשבון גם את רצונו של האדם שיקבל את הטיפול. ככל שמצבו מאפשר זאת, רצוי לשתף אותו בפגישת ההיכרות ובהחלטה.

שלב 4. נעזרים בלשכה פרטית מורשית להשמה ולליווי

כדי להעסיק עובד זר בסיעוד יש להירשם בלשכה פרטית המורשית לעסוק בהבאה, בתיווך ובטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד. הרישום וההשמה באמצעות לשכה מורשית הם חלק מההסדרה החוקית של ההעסקה.

תפקידה של הלשכה רחב יותר מאיתור מועמד והעברת מספר הטלפון שלו למשפחה. היא מטפלת בהליכי תיווך והשמה, ברישום העובד ובטיפול הנדרש באשרת העבודה.

הלשכה מחויבת גם בליווי ובבקרה מקצועית, לרבות ביקורי עובד סוציאלי בהתאם להוראות החלות עליה. לפני ההשמה נערכת בדיקה מקצועית של צורכי המטופל, ולאחר תחילת העבודה חלות חובות ליווי וביקור נוספות.

מה כדאי לברר לפני שבוחרים לשכה?

ראשית, ודאו שמדובר בלשכה בעלת רישיון מתאים מטעם רשות האוכלוסין. מעבר לכך, כדאי להבין מי מלווה את המשפחה גם אחרי תחילת ההעסקה.

בדקו כיצד מתבצעת התאמת העובד, האם הלשכה מסייעת בהכנת מסמכים, למי פונים אם מתעוררת בעיה ומה קורה אם העובד אינו מתאים.

כדאי לקבל מראש הסבר ברור על דמי ההשמה, התשלומים השוטפים והזכויות במקרה של סיום העסקה מוקדם.

אילו תשלומים רשאית הלשכה לגבות?

הלשכות רשאיות לגבות תשלומים בכפוף לתקרות שנקבעו בדין. לפי המידע שהופיע במאמר המקורי, התקרות שפורסמו בינואר 2024 עמדו על עד 2,000 ש"ח עבור השמה ועד 70 ש"ח לחודש עבור שירותי הלשכה.

את תקרות הגבייה יש לבדוק מחדש לפני חתימה על הסכם, משום שהסכומים וההוראות עשויים להשתנות.

קיימות גם הוראות לגבי גבייה חוזרת של דמי השמה וזכאות להחזר יחסי בנסיבות מסוימות שבהן ההעסקה הסתיימה בתוך שנה ולא נמצא עובד חלופי מתאים.

המשפחה אינה מחויבת להישאר באותה לשכה לכל תקופת ההעסקה. ניתן לעבור ללשכה מורשית אחרת, בכפוף להסדרת הרישום הנדרש.

חברת מתן חן משלבת שירותי סיעוד עם פעילות של לשכה פרטית מורשית לעובדים זרים. במסגרת הליווי בהעסקת עובד זר לסיעוד ניתן לקבל עזרה בבדיקת הזכאות, בהתנהלות מול הרשויות, באיתור עובד מתאים ובהיערכות לתחילת העבודה, לצד ליווי מקצועי בהמשך.

שלב 5. מסדירים את ההעסקה ומכינים את הבית

מציאת עובד מתאים אינה מספיקה כדי להתחיל להעסיק אותו. לפני הכניסה לבית יש לוודא שההעסקה מוסדרת כחוק, שהעובד יודע מהם תנאי העבודה ושהמשפחה מבינה את חובותיה כמעסיקה.

חלק מהפעולות מתבצעות באמצעות הלשכה הפרטית, ואחרות נשארות באחריות המעסיק. גם משפחה שנעזרת בליווי מקצועי צריכה להכיר את החובות המרכזיות.

מוודאים שאשרת העבודה והרישום תקינים

יש לוודא שלעובד קיימת אשרת עבודה מתאימה ותקפה לענף הסיעוד ושהעסקתו אצל המטופל מוסדרת כנדרש. כמו כן, יש לוודא שתוקף הדרכון עומד בדרישות הרשות.

הלשכה הפרטית מסייעת בהסדרת הרישום ובטיפול באשרת העבודה. אין להתחיל את ההעסקה לפני שהושלמו התנאים החוקיים הנדרשים.

חותמים על חוזה ומכירים את זכויות העובד

יש לערוך חוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד מבין, ולפרט בו את תנאי ההעסקה.

החוזה צריך להתייחס בין היתר לשכר, לתפקיד העובד, לשעות העבודה והמנוחה, לתנאי המגורים ולזכויותיו הסוציאליות.

העסקת עובד זר בסיעוד כרוכה בחובות נוספות, ובהן ביטוח רפואי, תשלום דמי ביטוח לאומי והסדרת זכויות בהתאם לדיני העבודה.

עובד שמתגורר בבית אינו עובד ללא הפסקה 24 שעות ביממה. גם כאשר נדרשת השגחה רחבה לאורך היום והלילה, יש לכבד את זמני המנוחה ואת הזכויות המגיעות לו.

מעבר לאגרות ולדמי ההשמה, כדאי להכין תקציב שכולל את השכר החודשי, הביטוח, הזכויות הסוציאליות והוצאות נוספות. פירוט המרכיבים וטווחי העלויות מופיע במדריך כמה עולה מטפל סיעודי בבית.

דואגים למקום מגורים נוח ומכבד

יש להקצות לעובד תנאי מגורים הולמים בבית המטופל, עם אפשרות סבירה לפרטיות ולמנוחה.

כדאי להכין את החדר לפני הגעתו, לוודא שיש מקום לחפציו האישיים ולהסביר מראש את סידורי הבית.

במתן חן ניתן לקבל סיוע והכוונה גם בשלבים האלה, כדי שהמשפחה תדע אילו פעולות עליה לבצע ואילו נושאים ניתן להסדיר בעזרת אנשי המקצוע. הליווי מקל על ההתארגנות, אך אינו מבטל את האחריות החוקית של המעסיק.

כמה זמן עשוי להימשך התהליך?

אחת השאלות הראשונות שמשפחות שואלות היא מתי העובד יוכל להתחיל. התשובה תלויה בעיקר בזמן הדרוש לקבלת ההיתר ובזמינות של עובד מתאים.

כאמור, רשות האוכלוסין מציינת משך טיפול של כ-14 ימי עבודה בבקשה להיתר. משך הזמן הכולל יכול להיות ארוך יותר, במיוחד אם נדרשת בדיקת זכאות נוספת או אם בוחרים להביא עובד מחו"ל.

גם לאחר קבלת ההיתר עשוי לעבור זמן עד לאיתור העובד, לקיום ראיונות ולהשלמת המסמכים.

כדאי להבחין בין שלוש תקופות שונות.

• קבלת ההיתר תלויה במסלול הזכאות, בתקינות הבקשה ובבדיקות הנדרשות.
• איתור העובד המתאים תלוי בזמינות המועמדים ובדרישות הטיפול.
• הסדרת תחילת העבודה כוללת רישום ואשרה, וכאשר העובד מגיע מחו"ל גם את הליכי ההגעה לישראל.

אין טווח זמן אחיד שמתאים לכל משפחה. כשהצורך בטיפול דחוף, כדאי לברר עם הלשכה אילו עובדים זמינים בישראל כבר בזמן שמקדמים את הבקשה להיתר.

האם יש מסלול מיוחד לאחר אשפוז?

במקרים מסוימים, אדם שעומד להשתחרר מבית חולים או ממוסד סיעודי וזקוק לרצף טיפולי עשוי לקבל היתר זמני להעסקת עובד זר לתקופה של עד שלושה חודשים.

הבקשה נבחנת במסלול ייעודי ועל בסיס מסמכים רפואיים מתאימים. היתר כזה מיועד להעסקת עובד זר שכבר נמצא בישראל, ולא להבאת עובד חדש מחו"ל.

זהו מסלול שכדאי לבדוק כאשר הצורך בטיפול צמוד מתעורר סמוך לשחרור, אך הוא אינו אישור אוטומטי או הבטחה לטיפול מזורז בכל בקשה.

איך דואגים להורה בזמן שמחכים לעובד הזר?

הבירוקרטיה מתקדמת בקצב שלה, אבל הצורך בטיפול אינו ממתין. אם ההורה מתקשה לקום מהמיטה, להתקלח או להכין לעצמו אוכל, המשפחה צריכה למצוא פתרון כבר עכשיו.

במקרים רבים אפשר להיעזר בתקופת הביניים במטפלת סיעודית לפי שעות. כך ניתן לספק עזרה ברחצה, בהלבשה, בהכנת ארוחות ובפעולות נוספות, בהתאם לצורך ולהיקף השירות.

כאשר קיימת זכאות לגמלת סיעוד, כדאי לבדוק אילו שירותים ניתן לנצל בתקופת ההמתנה. במידת הצורך אפשר להשלים את הטיפול בעזרה פרטית או בסיוע של בני משפחה.

מתן חן מספקת גם שירותי סיעוד באמצעות מטפלים ישראלים, ולכן יכולה לסייע למשפחות לבחון פתרון זמני לתקופה שבה עדיין אין מטפל זר בבית, בהתאם לצורך ולזמינות השירות.

מנצלים את ההמתנה כדי להכין את הבית

תקופת ההמתנה היא גם הזדמנות להתאים את הסביבה הביתית ואת שגרת הטיפול.

כדאי לבדוק אם יש צורך במאחזי יד, בהתאמות בחדר הרחצה או בפינוי מכשולים שעלולים לגרום לנפילה. במקביל, אפשר להכין רשימה מסודרת של תרופות, שעות ארוחה, העדפות אישיות והרגלים שחשוב לשמור עליהם.

מומלץ גם להחליט מי מבני המשפחה יהיה איש הקשר המרכזי של המטפל. כשכמה בני משפחה נותנים הוראות שונות, עלולים להיווצר בלבול וחיכוכים שאפשר למנוע מראש.

ההכנה הזאת מסייעת גם למטופל עצמו. כניסת אדם חדש לבית היא שינוי משמעותי, וככל שמדברים עליו מראש ומאפשרים לאדם המבוגר להשתתף בהחלטות, כך קל יותר ליצור תחושת ביטחון.

איך הופכים את היום הראשון בבית להתחלה טובה?

גם אחרי שהאישורים הושלמו והעובד הגיע, הטיפול עדיין לא מתנהל מעצמו. עכשיו מתחילה תקופת היכרות שבה שני אנשים, שלעיתים אינם דוברים אותה שפה, צריכים ללמוד לחיות יחד.

ביום הראשון כדאי להקדיש זמן להיכרות רגועה, להציג לעובד את הבית ולהסביר את סדר היום של המטופל. רצוי שבן משפחה יהיה נוכח כדי לסייע בתקשורת ולענות על שאלות.

אין צורך להעביר לעובד את כל המידע האפשרי בשיחה אחת. עדיף להתחיל בדברים החיוניים לשגרה בטוחה ונעימה, כמו הצרכים התפקודיים, הרגלי השינה והאכילה, דרכי יצירת קשר ומצבים שבהם יש לפנות לעזרה. הנחיות רפואיות צריכות להינתן על ידי גורם מקצועי מוסמך.

בימים הראשונים כדאי לשוחח בנפרד גם עם ההורה וגם עם העובד. לפעמים הקושי הוא עניין קטן של תקשורת או הרגלים שונים, ואפשר לפתור אותו לפני שהוא הופך למחלוקת.

הלשכה הפרטית מחויבת בליווי מקצועי לאחר ההשמה, לרבות ביקור עובד סוציאלי במהלך החודש הראשון ובהמשך לפי הנהלים.

המטרה אינה לצפות להתאמה מושלמת מהרגע הראשון, אלא ליצור תנאים שיאפשרו היכרות, אמון ושגרת טיפול יציבה. אפשר להיעזר גם במדריך השבוע הראשון עם מטפלת סיעודית חדשה בבית, שמפרט איך להציג למטפל את שגרת הבית, לתאם ציפיות ולהתמודד עם קשיי הסתגלות.

מתן חן מלווה את המשפחה לאורך התהליך

הבאת עובד זר לסיעוד אינה חייבת להיות משימה שהמשפחה מנהלת לבדה. גם כאשר המידע והטפסים זמינים לציבור, התמודדות עם בקשות, מסמכים, ראיונות והסדרת העסקה יכולה להיות מורכבת, במיוחד בתקופה שבה אחד ההורים זקוק לעזרה.

במתן חן ניתן לקבל ליווי לאורך שלבי התהליך, החל מבירור הזכאות וההכנות להגשת הבקשה, דרך איתור והתאמת עובד זר ועד להסדרת תחילת ההעסקה והליווי בהמשך.

השילוב בין שירותי סיעוד ישראליים לפעילות הלשכה הפרטית מאפשר גם לבחון פתרונות טיפול בתקופת ההמתנה, כאשר יש צורך בעזרה בבית עוד לפני שהעובד הזר מתחיל לעבוד.

אפשר לפנות למתן חן לבירור ראשוני של האפשרויות המתאימות למצבכם ולקבלת הכוונה לגבי הצעד הבא.

שאלות נפוצות על הבאת עובד זר לסיעוד