מטפל זר או מטפל ישראלי? כך תבחרו את מה שמתאים למשפחה שלכם

לפעמים ההתלבטות מתחילה בשאלה שנשמעת פשוטה: מטפל זר או מטפל ישראלי?

אבל מאחורי השאלה הזאת נמצאת בדרך כלל מציאות הרבה יותר מורכבת. אולי ההורה עדיין מסתדר בחלק משעות היום, אבל זקוק לעזרה ברחצה ובהתארגנות. אולי הלילות הפכו לפחות שקטים, יש קימות תכופות או חשש מנפילה. אולי בני המשפחה מחלקים ביניהם את הטיפול כבר תקופה ארוכה ומתחילים להבין שהסידור הקיים אינו יכול להימשך כך.

בשלב הזה עולות שאלות רבות: כמה שעות טיפול באמת צריך? האם דרושה נוכחות גם בלילה? עד כמה חשוב שהמטפל ידבר עברית שוטפת? האם יש מקום בבית למטפל שמתגורר בו? מה אפשר לקבל במסגרת גמלת הסיעוד, ומה תהיה העלות למשפחה?

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. שתי האפשרויות נפוצות ולגיטימיות, ולכל אחת מהן יתרונות ומגבלות. הבחירה הנכונה מתחילה בהבנת הצרכים של האדם המבוגר ושל המשפחה, ולא רק בזהות או בארץ המוצא של המטפל.

לפני שבוחרים: זו לא רק שאלה של מטפל זר או ישראלי

כשמשפחה אומרת שהיא מתלבטת בין מטפל זר למטפל ישראלי, היא למעשה מנסה לקבל שתי החלטות שונות.

ההחלטה הראשונה היא כמה עזרה נדרשת: כמה שעות ביום, באילו שעות, והאם האדם יכול להישאר לבד. ההחלטה השנייה היא מי האדם שייתן את הטיפול ואיזה סוג של קשר יוכל להיווצר ביניהם.

ברוב המקרים, מטפל או מטפלת ישראלים מגיעים לבית בשעות שנקבעו מראש. עובד זר מועסק בדרך כלל במסלול של טיפול צמוד ומתגורר בבית המטופל. עם זאת, החלוקה אינה מוחלטת. גם מטפל ישראלי יכול להיות מועסק כמטפל צמוד, ולכן נכון לבחון בנפרד את היקף הטיפול ואת זהות המטפל.

הביטוח הלאומי, למשל, מאפשר בתנאים מסוימים לקבל קצבת סיעוד מלאה בכסף למי שמעסיק מטפל צמוד, ישראלי או זר. לצורך מסלול זה, המטפל צריך להיות מועסק לפחות 12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, בשכר ועל פי חוזה כתוב. כאשר מדובר בעובד זר נדרשים גם היתר העסקה וציוות תקפים.

טיפול לפי שעות

מטפלת סיעודית לפי שעות מגיעה בימים ובשעות שנקבעו עם המשפחה. היא יכולה לסייע ברחצה, בהלבשה ובהתארגנות, להכין ארוחה, ללוות לבדיקות או לסידורים, לעזור בניידות ולהיות עם האדם המבוגר בשעות שבהן הוא זקוק לעזרה.

המסלול הזה מתאים כאשר הצורך ממוקד בחלק מסוים של היום. לדוגמה, אדם שמתקשה להתארגן בבוקר אך יכול להישאר לבדו לאחר מכן, או אדם שחזר מאשפוז וזקוק לעזרה זמנית בזמן ההחלמה.

גם כאשר בני המשפחה ממשיכים להיות מעורבים, כמה שעות קבועות של עזרה יכולות להקל מאוד. הן מאפשרות לאדם המבוגר לקבל טיפול מסודר, ולמשפחה לדעת שיש שעות שבהן מישהו אחר נמצא איתו ונושא בחלק מהאחריות.

טיפול צמוד בבית

כאשר האדם זקוק לעזרה ולהשגחה במהלך מרבית שעות היממה, טיפול לפי שעות לא תמיד נותן מענה מספיק. במצב כזה ניתן לבדוק מסלול של מטפל צמוד שמתגורר בבית ומשתלב בשגרת החיים.

ברוב המקרים בישראל, טיפול צמוד בבית ניתן באמצעות עובד זר לסיעוד. העובד יכול לעזור בפעולות היום-יום, להיות נוכח כאשר האדם מתקשה להישאר לבד ולתת למשפחה רציפות גדולה יותר של טיפול.

מגורים בבית אינם פירושם עבודה רציפה 24 שעות ביממה. גם מטפל צמוד זכאי לזמני מנוחה, למנוחה שבועית ולזכויות סוציאליות, ולכן המשפחה צריכה להיערך גם לזמנים שבהם הוא אינו עובד.

השוואה ראשונית בין המסלולים

ההשוואה הבאה מציגה את ההבדלים המרכזיים בין שני מסלולי הטיפול הנפוצים. היא יכולה לעזור לקבל כיוון ראשוני, אך ההחלטה צריכה להתבסס על מצבו של האדם, היקף העזרה הנדרש והזכאות שלו.

כמה שעות טיפול באמת נדרשות?

זו בדרך כלל השאלה הראשונה שכדאי לענות עליה. לא מה נוח להזמין ולא מה משפחות אחרות עושות, אלא מה קורה בפועל בבית לאורך היממה.

לעיתים אדם מבוגר מתפקד היטב ברוב היום, אך זקוק לעזרה בפעולות מסוימות. במצב כזה טיפול לפי שעות יכול לתת מענה מדויק, בלי להכניס אדם נוסף למגורים בבית ובלי להרחיב את הטיפול מעבר לנדרש.

במקרים אחרים, הצורך כבר אינו מוגבל לרחצה או להכנת ארוחה. האדם מתקשה לקום לבד, זקוק להשגחה בזמן הליכה, מתבלבל בשעות הערב או אינו יכול להזעיק עזרה במקרה של נפילה. כאן מספר קטן של שעות ביום עלול להשאיר פערים משמעותיים.

כדי להבין את היקף הצורך, כדאי לעבור על יום רגיל, מהקימה בבוקר ועד הלילה:

• האם האדם יכול לקום מהמיטה ולהתלבש לבד?
• האם הוא מסוגל להכין לעצמו אוכל ולאכול בבטחה?
• האם הוא זוכר לקחת תרופות בזמן?
• האם הוא יכול להגיע לשירותים בלי להסתכן בנפילה?
• האם ניתן להשאיר אותו לבד לכמה שעות?
• מה קורה בלילה?
• כמה מהטיפול מבצעים כיום בני המשפחה, והאם הם יכולים להמשיך בכך?

לפעמים המשפחה מתרגלת בהדרגה לתת יותר ויותר עזרה, עד שקשה לה לראות כמה רחב הטיפול כבר הפך להיות. אח שמגיע בכל ערב, בת שמתקשרת כמה פעמים ביום ושכנה שבודקת שהכול בסדר יוצרים יחד מערך תמיכה שלם, גם אם איש מהם אינו מגדיר אותו כך.

עלויות: לא רק מחיר לשעה

השוואת העלויות בין מטפל זר למטפל ישראלי אינה פשוטה כמו השוואה בין שני מחירים.

מטפל ישראלי לפי שעות מקבל תשלום בהתאם להיקף העבודה שנקבע. כאשר נדרשות רק כמה שעות ביום, זה יכול להיות פתרון הגיוני ומדויק. ככל שמספר השעות עולה, ובמיוחד כשצריך לכסות גם ערבים, לילות וסופי שבוע, העלות הכוללת עשויה לגדול ונדרשים לעיתים כמה מטפלים או משמרות.

בהעסקת עובד זר צמוד החישוב הוא חודשי וכולל לא רק את השכר. יש להביא בחשבון ביטוח רפואי, תנאים סוציאליים, ימי חופשה, מנוחה שבועית, מגורים מתאימים, תשלומים נלווים ולעיתים גם פתרון חלופי בזמן היעדרות. מעסיק של עובד זר בתחום הסיעוד נדרש גם לדווח על העסקתו ולשלם עבורו דמי ביטוח בהתאם להוראות הביטוח הלאומי.

לכן השאלה הנכונה אינה רק "מי זול יותר?", אלא:

כמה יעלה לספק את היקף הטיפול שהאדם באמת צריך, לאורך כל החודש?

גמלת הסיעוד משפיעה על החישוב

זכאות לגמלת סיעוד יכולה להינתן בשירותים, בכסף או בשילוב ביניהם. היקף הזכאות תלוי ברמת הקצבה, בהכנסות, במצב התפקודי ובמסלול שנבחר.

במסגרת חלק מרמות הזכאות, היקף שעות הטיפול הניתן למי שמעסיק מטפל ישראלי שונה מההיקף למי שמעסיק עובד זר. גם סכום הקצבה האפשרי למעסיק מטפל צמוד עשוי להשתנות בין מטפל ישראלי לעובד זר. לכן לא נכון להניח באופן אוטומטי שאותה גמלה ניתנת באותו אופן בשני המסלולים.

הסכומים והכללים מתעדכנים מעת לעת. לפני קבלת החלטה כדאי לבדוק את הזכאות המעודכנת באתר הביטוח הלאומי, או להיעזר בגורם מקצועי שמכיר את אפשרויות הבחירה.

שפה, תקשורת ותחושת ביטחון

יכולת מקצועית חשובה מאוד, אבל טיפול סיעודי מתרחש בתוך רגעים אישיים ורגישים. המטפל עוזר לאדם להתלבש, להתרחץ, לאכול, לנוע בבית ולהתמודד עם פעולות שהיו בעבר פשוטות וטבעיות. כדי שהעזרה תתקבל, האדם צריך להרגיש שמבינים אותו ושאפשר לסמוך על מי שנמצא לידו.

מתי עברית שוטפת חשובה במיוחד?

מטפל ישראלי מביא בדרך כלל עברית שוטפת והיכרות עם התרבות המקומית. זה יכול להקל על שיחה, על תיאום עם בני המשפחה ועל התנהלות מול מרפאות, קופות חולים ונותני שירות.

היתרון עשוי להיות משמעותי במיוחד כאשר האדם המבוגר מרבה לדבר, רוצה לשתף, מתקשה לבטא את עצמו או זקוק להסברים מרגיעים במהלך הטיפול.

גם במצבי ירידה קוגניטיבית או דמנציה, שפה מוכרת יכולה להעניק תחושת ביטחון. עם זאת, היא אינה השיקול היחיד. סבלנות, יציבות, טון הדיבור, היכולת לזהות מצוקה והיכרות עם ההרגלים של האדם משפיעים לא פחות.

לא להניח מראש שלא תהיה תקשורת עם עובד זר

עובדים זרים מגיעים עם רמות שונות של עברית, ניסיון ושפות נוספות. יש מטפלים שמסוגלים לנהל שיחה בעברית ויש כאלה שזקוקים לזמן ולהכוונה. במקרים מסוימים אפשר לבצע התאמה לעובד שמדבר את שפת האם של האדם המבוגר.

במקום להסתפק בשאלה "האם הוא מדבר עברית?", כדאי לבדוק את התקשורת בפועל:

• האם המטפל והאדם המבוגר מבינים זה את זה?
• האם המטפל יודע לשאול שאלות ולהקשיב לתשובה?
• כיצד הוא מגיב כשהאדם מתנגד או מבולבל?
• האם הוא מסוגל להבין הוראות של בני המשפחה?
• האם הוא יודע לדווח בצורה ברורה על שינוי במצב?

שיחה קצרה או מפגש התאמה יכולים ללמד הרבה יותר מהגדרה כללית של רמת השפה.

הכנסת מטפל הביתה היא שינוי עבור כולם

כאשר מטפל מגיע לכמה שעות, השינוי בבית בדרך כלל מוגבל. הוא נכנס בזמן מסוים, מבצע את הטיפול ועוזב. עדיין נדרש תהליך של היכרות והסתגלות, אך שגרת הבית נשמרת במידה רבה.

עובד זר שמתגורר בבית הופך לחלק מהמרחב היום-יומי. הוא נמצא במטבח, בסלון ובשעות הפרטיות יותר של היום. עבור האדם המבוגר, זו יכולה להיות הקלה גדולה, אבל גם שינוי שמעורר חשש או התנגדות.

אדם שחי לבדו שנים רבות עלול להרגיש שהוא מאבד פרטיות. אדם שהיה רגיל לנהל את הבית בעצמו עשוי להתקשות כשמישהו אחר מכין אוכל, מסדר חפצים או מלווה אותו לכל מקום. גם בן או בת הזוג יכולים להרגיש שהבית כבר אינו רק שלהם.

לכן ההחלטה צריכה להתייחס גם לתנאי המגורים ולנכונות הרגשית של בני הבית:

• האם יש חדר או מקום מגורים מתאים למטפל?
• האם ניתן ליצור פרטיות בסיסית לכל הצדדים?
• האם האדם המבוגר מבין מדוע נדרשת העזרה?
• אילו הרגלים בבית חשוב לשמור?
• מה יכול לעזור להפוך את ההסתגלות להדרגתית ומכבדת?

התאמה טובה אינה מבוססת רק על ניסיון מקצועי. גם אופי, סגנון תקשורת, הרגלים וציפיות הדדיות משפיעים על היכולת לחיות יחד לאורך זמן.

בירוקרטיה והיתרים: מה כרוך בכל מסלול?

במסלול של מטפל ישראלי לפי שעות אין צורך בהיתר להעסקת עובד זר. כאשר הטיפול ניתן במסגרת גמלת סיעוד דרך חברת סיעוד, החברה מסייעת בניהול השירות ובהתאמת המטפל בהתאם לזכאות ולתוכנית הטיפול.

בהעסקת עובד זר נדרש תהליך נוסף. רשות האוכלוסין וההגירה היא הגוף האחראי על מתן היתר חדש או על הארכת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד. לאחר קבלת ההיתר יש להסדיר גם את העסקת העובד המתאים, את הרישום ואת המסמכים הנדרשים. כיום ניתן להגיש בקשה להיתר ולעקוב אחריה גם באופן דיגיטלי.

האחריות אינה מסתיימת בקבלת ההיתר

משפחה שמעסיקה עובד זר נכנסת למערכת יחסי עבודה. בהתאם למסלול ההעסקה, יש להסדיר בין היתר:

• חוזה ותשלום שכר
• ביטוח רפואי
• תנאים סוציאליים
• מגורים הולמים בבית
• מנוחה שבועית וחופשות
• דיווחים ותשלומים לגורמים הרלוונטיים
• רישיון והיתר תקפים

ליווי מקצועי יכול להקל מאוד על התהליך, להסביר מה צריך לעשות ולסייע בהתנהלות מול הרשויות. עם זאת, הוא אינו מבטל בהכרח את האחריות של האדם המטופל או של המשפחה כמעסיקים.

בתהליך העסקת עובד זר לסיעוד כדאי להבין מראש מי אחראי לכל פעולה, אילו מסמכים נדרשים ומה צריך להסדיר לאחר תחילת ההעסקה. כך אפשר להימנע ממצב שבו המשפחה מוצאת מטפל מתאים, אך מגלה מאוחר יותר שחלק מההליך עדיין לא הושלם.

רציפות טיפול, מנוחה והחלפות

אחד היתרונות המרכזיים של טיפול צמוד הוא הרציפות. אותו אדם מכיר את שגרת הבוקר, יודע כיצד האדם אוהב את האוכל שלו, מבחין בשינויים קטנים בהתנהגות ולומד מה מרגיע אותו ברגעים של בלבול או חוסר שקט.

בטיפול לפי שעות אפשר בהחלט ליצור קשר קבוע ויציב עם מטפלת אחת. עם זאת, מכיוון שהטיפול מבוסס על שעות או משמרות, ייתכנו יותר החלפות בתקופות של חופשה, מחלה או שינוי בסידור העבודה.

מצד שני, גם עובד זר צמוד אינו יכול להיות המענה היחיד בכל יום ובכל שעה. צריך להתכונן ליום המנוחה השבועי, לחופשות, למחלה ולמצב שבו העובד מבקש לסיים את עבודתו.

חברה מלווה יכולה לסייע בבדיקת אפשרויות לתגבור, לשינוי או להחלפה, אך לא בכל מצב ניתן להעמיד מיד מחליף זהה. הזמינות תלויה באזור, בסוג הטיפול, במשך ההיעדרות ובמטפלים הזמינים באותו זמן. באתר מתן חן מודגש כי לאחר תחילת הטיפול אפשר לפנות לצוות ולבדוק שינוי, תגבור או החלפה בהתאם לצורך.

כדאי לשאול מראש:

• מה קורה ביום המנוחה השבועי?
• מי יכול להיכנס לתמונה במקרה דחוף?
• האם אחד מבני המשפחה יכול לתת גיבוי זמני?
• למי פונים אם ההתאמה אינה מצליחה?
• מהו התהליך למציאת מטפל חלופי?

היערכות מראש אינה מבטיחה שלא יהיו שינויים, אך היא מצמצמת את הלחץ כשהם קורים.

התאמה למצב התפקודי, הקוגניטיבי והמשפחתי

האבחנה הרפואית לבדה אינה קובעת איזה טיפול מתאים. שני אנשים עם אותה מחלה יכולים להזדקק להיקף עזרה שונה לחלוטין.

אדם אחד יכול להיות צלול ועצמאי יחסית, אך להתקשות ברחצה ובהליכה. אדם אחר יכול להיות חזק מבחינה גופנית, אבל לסבול מבלבול, לצאת מהבית בלי לזכור כיצד לחזור או לשכוח לכבות את הגז.

לכן הבחירה צריכה להביא בחשבון כמה שכבות של צורך.

המצב התפקודי

כדאי לבדוק באילו פעולות האדם זקוק לעזרה:

• קימה ושכיבה
• רחצה והלבשה
• אכילה ושתייה
• הליכה וניידות
• שימוש בשירותים
• הכנת אוכל
• יציאה מהבית

ככל שהאדם תלוי יותר בעזרה לאורך היום, כך גדל הצורך בנוכחות רחבה וקבועה.

המצב הקוגניטיבי והצורך בהשגחה

אדם עם ירידה בזיכרון יכול להיראות עצמאי מבחינה גופנית, אך להיות בסיכון כשהוא נשאר לבד. הוא עשוי לשכוח תרופות, לפתוח את הדלת לאנשים זרים, לצאת מהבית, לנסות לבשל או להתבלבל בין יום ללילה.

במצבים כאלה, השאלה אינה רק כמה עזרה פיזית צריך, אלא כמה זמן אפשר להשאיר את האדם ללא השגחה.

המעורבות של בני המשפחה

גם היכולת של המשפחה להשתתף בטיפול משפיעה על הבחירה. משפחה שגרה בקרבת מקום ויכולה להתחלק בין כמה אחים נמצאת במצב שונה ממשפחה שבה הילדים גרים רחוק, עובדים שעות ארוכות או מטפלים גם בילדים משלהם.

אין טעם לבנות תוכנית שמבוססת על כך שבני המשפחה "יסתדרו איכשהו", אם הם כבר עייפים ושחוקים. טיפול טוב צריך להיות מתאים גם לאדם המבוגר וגם לאנשים שמחזיקים את המערכת סביבו.

באילו מצבים כדאי לבדוק טיפול לפי שעות?

טיפול באמצעות מטפל ישראלי בשעות קבועות יכול להתאים כאשר:

• נדרשת עזרה בעיקר ברחצה, בהלבשה או בהתארגנות.
• האדם עצמאי ברוב היום, אך זקוק לעזרה קבועה בבוקר.
• דרוש ליווי זמני לאחר אשפוז או ניתוח.
• בני המשפחה מטפלים בחלק מהזמן וזקוקים להשלמת שעות.
• עדיין לא ברור אם הצורך קבוע או זמני.

באילו מצבים כדאי לבדוק טיפול צמוד?

טיפול צמוד עשוי להתאים כאשר:

• האדם אינו יכול להישאר לבד במשך שעות ארוכות.
• קיימת תלות גבוהה בכמה פעולות יום-יומיות.
• נדרשת השגחה לאורך חלקים רבים של היום.
• יש קימות תכופות בלילה או בלבול בשעות הערב.
• בני המשפחה מתקשים לספק את היקף העזרה הנדרש.

באילו מצבים נדרשת התאמה אישית יותר?

יש מקרים שבהם היקף השעות לבדו אינו מספיק לקבלת החלטה:

• אם האדם זקוק מאוד לשיחה בעברית, יש לבדוק את יכולת התקשורת של המטפל.
• אם האדם מדבר בעיקר בשפת אם אחרת, כדאי לבדוק התאמה לפי השפה הרלוונטית.
• אם אין בבית מקום מתאים למגורי מטפל, ייתכן שיהיה צורך בטיפול לפי שעות או בהתאמת תנאי הבית.
• אם הקושי מתרכז בעיקר בלילה, כדאי לבדוק מענה ייעודי ולא להניח שכל טיפול צמוד מספק עבודה רציפה בלילה.

ארבע שאלות שיעזרו לכם לקבל כיוון

כשיש הרבה מידע, קל ללכת לאיבוד בין זכויות, מחירים, המלצות של מכרים ודעות של בני המשפחה. ארבע השאלות הבאות מחזירות את ההחלטה אל המציאות בבית.

1. כמה זמן אפשר להשאיר את האדם לבד?

לא כמה זמן הוא רוצה להישאר לבד, אלא כמה זמן בטוח ונכון להשאיר אותו בלי עזרה. אם מדובר בכמה שעות שבהן הוא יכול להסתדר, טיפול לפי שעות עשוי להספיק. אם כל יציאה של בן משפחה מלווה בחשש, צריך לבדוק מענה רחב יותר.

2. באילו שעות מתרחש הקושי?

יש אנשים שזקוקים בעיקר לעזרה בבוקר. אחרים מסתדרים ביום, אך סובלים מבלבול בשעות הערב. יש משפחות שהקושי המרכזי שלהן הוא דווקא הלילה.

מיפוי של השעות הקשות יעזור להבין אם צריך כמה שעות ממוקדות, משמרת ארוכה, טיפול לילה או מטפל שמתגורר בבית.

3. איזו תקשורת תאפשר לאדם להרגיש בטוח?

עבור אדם אחד מספיק שהמטפל יבין הוראות בסיסיות ויהיה רגוע וסבלני. עבור אדם אחר, שיחה בעברית, הומור משותף או היכולת לספר על העבר הם חלק מהותי מאיכות החיים.

כדאי להתייחס לאופן שבו האדם המבוגר מתקשר כיום, ולא רק למה שהמשפחה חושבת שאמור להספיק.

4. מה המשפחה יכולה להחזיק לאורך זמן?

פתרון זמני יכול לעבוד במשך שבועיים ולהפוך לבלתי אפשרי לאחר כמה חודשים. בני משפחה רבים מתחילים מתוך רצון לעשות הכול בעצמם, אבל מגלים בהדרגה שהטיפול משפיע על העבודה, הזוגיות, הבריאות והקשר עם ההורה.

הבחירה צריכה להתאים לא רק למצב של היום, אלא גם לאפשרות שהצורך יימשך או יתרחב.

האם חייבים לבחור מסלול אחד לתמיד?

לא. מצב סיעודי יכול להשתנות, וגם תוכנית הטיפול יכולה להשתנות איתו.

אדם שחזר מאשפוז עשוי להזדקק לעזרה אינטנסיבית במשך כמה שבועות ולאחר מכן לחזור לעצמאות חלקית. אדם שמתחיל עם מטפלת לכמה שעות ביום עשוי להזדקק בהמשך לטיפול צמוד. יש גם משפחות שמתחילות לבדוק היתר לעובד זר בזמן שהן נעזרות במטפל ישראלי כפתרון ביניים.

האפשרות לשנות מסלול אינה אומרת שכדאי לדחות את ההחלטה. היא כן מאפשרת להפסיק לחפש פתרון "מושלם לתמיד", ולבחור את המענה המתאים למצב הנוכחי, תוך מעקב אחר שינויים.

מי שמקבל שירותים במסגרת גמלת סיעוד יכול לפנות לביטוח הלאומי כדי לבדוק שינוי בהרכב סל השירותים. מעבר להעסקת עובד זר דורש גם עמידה בתנאי ההיתר והסדרת ההעסקה.

שאלות נפוצות

הבחירה הנכונה מתחילה בהבנת הבית

הבחירה בין מטפל זר למטפל ישראלי אינה מבחן שיש בו תשובה אחת נכונה. היא ניסיון למצוא את נקודת האיזון בין בטיחות, עצמאות, תקשורת, פרטיות, היקף הטיפול והיכולת של המשפחה להמשיך לתפקד.

לעיתים כמה שעות קבועות ביום הן בדיוק העזרה שחסרה. במקרים אחרים, נוכחות של מטפל צמוד מאפשרת לאדם להמשיך לחיות בבית בביטחון ולמשפחה להפסיק לנהל את הטיפול ממשמרת למשמרת.

מה שחשוב הוא לא לבחור לפי כותרת כללית, אלא להסתכל על היום כולו: מה האדם מסוגל לעשות, היכן הוא מתקשה, מתי הוא נשאר לבד, מה קורה בלילה ומה המשפחה כבר עושה כדי להחזיק את המצב.

עדיין מתלבטים? אין צורך להחליט לבד. לצוות מתן חן יש מעל 40 שנות ניסיון בתחום הסיעוד הביתי. נכיר את הצורך של האדם ושל המשפחה, נסביר את האפשרויות ונעזור לבדוק איזה מסלול יכול להתאים למצב הקיים.

לשיחת ייעוץ ללא עלות: 9580*
השאירו פרטים ונחזור אליכם