מה מטפל סיעודי עושה מעבר לעזרה הפיזית?

כשמשפחה מתחילה לחשוב על שירותי סיעוד, בדרך כלל עולה תמונה אחת. מטפל או מטפלת שעוזרים לאדם מבוגר לקום מהמיטה, להתקלח, להתלבש, לאכול או להתנייד בבית.

זו תמונה נכונה, אבל רחוקה מלהיות התמונה המלאה. טיפול סיעודי בבית יכול להשפיע על הרבה יותר מהפעולות הפיזיות של היום. הוא יכול לסייע לשמור על שגרה, להפחית בדידות, לשים לב לשינויים בתפקוד, לצמצם סיכונים ולתת לבני המשפחה מעט שקט.

לפעמים התרומה הגדולה ביותר של המטפל היא דווקא במה שלא מופיע ברשימת המשימות. הוא מכיר את ההרגלים, יודע מתי לעזור ומתי לתת לאדם לנסות בעצמו, ומבחין בדברים שבני המשפחה לא תמיד מספיקים לראות. טיפול טוב שומר גם על תחושת הערך, הקשר האנושי ואיכות החיים.

למה אנחנו חושבים קודם על רחצה, הלבשה וניידות?

רוב המשפחות לא מחפשות שירותי סיעוד ביום שבו הכל מתנהל כרגיל. הן מגיעות לכך אחרי נפילה, תקופה של חולשה או שינוי שמקשה על ההורה לבצע פעולות פשוטות. כשאמא מתקשה להתלבש, צריך עזרה בלבוש. כשאבא חושש ללכת לבדו לשירותים, צריך מישהו שילווה אותו.

אבל אצל אדם מבוגר, כמעט שום פעולה אינה רק פעולה טכנית. עזרה ברחצה קשורה גם לפרטיות, לכבוד ולביטחון. הגשת ארוחה יכולה להיות ההבדל בין יום שבו האדם אכל בצורה מסודרת לבין יום נוסף שבו הסתפק בקפה ובמשהו קטן. השגחה יכולה לאפשר לו להמשיך לנוע בבית בלי פחד.

כשמסתכלים מקרוב על היום של האדם המבוגר, מגלים עוד עשרה תפקידים שהמטפל עשוי למלא, בהתאם לצרכים ולהסכמות עם המשפחה.

1. ליצור שגרה שנותנת ליום התחלה וכיוון

בגיל מבוגר, יום ללא סדר יכול להשתבש בהדרגה. קמים מאוחר, מדלגים על ארוחה, נשארים בפיג'מה עד הצהריים, שוכחים לשתות או מבלים שעות מול הטלוויזיה. כל פרט כזה נראה קטן, אבל יחד הם עלולים להשפיע על התיאבון, התנועה, השינה ומצב הרוח.

מטפל קבוע יכול לעזור להחזיר ליום צורה מוכרת. פותחים תריסים, מתארגנים, אוכלים, זזים קצת, משוחחים, נחים ויוצאים למרפסת או להליכה קצרה, בהתאם ליכולת ולרצון של האדם.

שגרה קבועה יכולה להעניק ביטחון בלי להיות נוקשה

המטרה אינה לנהל את הבית כמו מערכת שעות. צריך להשאיר מקום לעייפות, להעדפות האישיות ולימים פחות טובים. אבל נקודות עוגן מוכרות במהלך היום יכולות להקל, במיוחד כשיש בלבול או ירידה קוגניטיבית. הרחבה על החשיבות של היכרות עם האדם ושמירה על רצף הטיפול מופיעה במדריך על טיפול באנשים עם דמנציה ואלצהיימר בבית.

לפעמים תפקידו של המטפל אינו לעשות הכל במקום הקשיש, אלא לעזור ליום להתנהל בצורה שנעימה ובטוחה יותר עבורו.

2. להפחית בדידות בעזרת נוכחות אנושית קבועה

יש משפחות שמכניסות מטפל בגלל קושי פיזי, ורק אחר כך מגלות עד כמה הנוכחות עצמה חשובה. אדם שיושב שעות רבות לבדו עשוי להרגיש מנותק, גם אם מבחינה תפקודית הוא עדיין מסתדר עם חלק גדול מהפעולות.

מטפל שמגיע באופן קבוע יכול להיות האדם ששואל בבוקר איך עבר הלילה, מציע לשבת לקפה, לצאת למרפסת, לדבר על החדשות או להתקשר לנכדים. השיחה וההיכרות היומיומית שוברות את רצף השעות השקטות ונותנות למישהו הזדמנות לשים לב אם האדם פחות חיוני או שמח מהרגיל.

הקשר האישי נבנה דווקא מפרטים קטנים

יש הבדל בין ביקור מזדמן לבין אדם שמכיר את הקפה האהוב, הסיפורים החוזרים וההרגלים הקטנים. המטפל אינו מחליף את המשפחה ואינו ממלא תפקיד של איש טיפול נפשי, אבל הוא יכול להיות נוכחות יציבה וקשובה במהלך היום.

3. לזהות שינויים שהמשפחה לא תמיד רואה

גם בני משפחה מעורבים אינם יכולים לראות הכל. הבן מגיע בערב, כשההורה כבר התאושש מעט. הבת מתקשרת ושומעת את התשובה המוכרת, "הכל בסדר". לפעמים האדם המבוגר עצמו מצניע קשיים מתוך מבוכה או רצון לא להדאיג.

מטפל שנמצא בבית באופן קבוע רואה את הפעולות היומיומיות מקרוב. הוא מבחין אם הקימה מהכיסא קשה יותר, אם האדם אוכל פחות, אם ההליכה השתנתה או אם הופיע בלבול שלא היה קודם. השינוי הקטן הוא לפעמים המידע החשוב ביותר למשפחה.

תשומת לב ודיווח אינם תחליף לאבחון רפואי

מטפל סיעודי אינו רופא ואינו אמור לאבחן מחלה. תפקידו לשים לב ולדווח בזמן על דברים חריגים, למשל:

• ירידה ניכרת בתיאבון או שינוי בהרגלי השתייה.
• עייפות חריגה, כאב חדש או שינוי במצב הרוח.
• בלבול חדש או קושי מוגבר לקום, ללכת ולהתלבש.
• נפילה, סימני חבלה או שינוי בדפוסי השינה.

שינוי פתאומי בבלבול, בהכרה או בתפקוד מחייב התייחסות רפואית ללא דיחוי. גם שינויים הדרגתיים מצדיקים בירור בהתאם לנסיבות. למי שמתלבט אם כבר הגיע הזמן לעזרה יש מדריך נוסף על הסימנים לכך שהורה מבוגר זקוק לסיוע.

4. להפוך את הבית לבטוח יותר בלי לפגוע בתחושת הבית

הבית הוא הסביבה המוכרת ביותר לקשיש, אבל עם הזמן הוא עלול להכיל סכנות חדשות. שטיח שמחליק, תאורה חלשה במסדרון, כבל חשמל בדרך או רצפה רטובה בחדר הרחצה יכולים להפוך למכשול.

מטפל יכול ללוות את האדם בקימה, ברחצה, ביציאה מהבית ובמעבר במדרגות, ולדווח למשפחה על סיכונים שהבחין בהם. לצד התאמות כמו מאחזי יד ותאורה טובה, יש משמעות להרגלים קטנים. למשל, להשתמש בהליכון גם כשקמים "רק לרגע", להדליק אור לפני הליכה בלילה ולשמור על מעברים פנויים.

בטיחות אינה מחייבת להפוך את הסלון למרפאה

אמצעי בטיחות חשובים, אבל גם לתחושת הבית יש ערך. מטפל רגיש יכול לשמור על סביבת מגורים נעימה, עם הכורסה האהובה, האור, המוזיקה וההרגלים המוכרים. המטרה היא לארגן סביבה בטוחה יותר בלי למחוק את העצמאות והאופי של האדם שחי בה.

5. לעודד עצמאות במקום לעשות הכל עבור הקשיש

יש אנשים מבוגרים שחוששים שהכנסת מטפל תגרום להם להפוך לתלויים יותר. החשש מובן. מי שניהל בית, גידל משפחה וקיבל החלטות במשך שנים לא רוצה שיתחילו לעשות במקומו דברים שהוא עדיין מסוגל לבצע.

מטפל טוב יודע להבחין בין פעולה שהאדם זקוק בה לעזרה לבין פעולה שהוא יכול לעשות בעצמו עם מעט זמן, הכוונה או השגחה. לפעמים ההבדל נמצא במשפט אחד. במקום "בוא, אני אלביש אותך", אפשר לומר "תתחיל אתה, ואני אעזור לך בכפתורים".

העיקרון הוא לעשות יחד, כשאפשר

אפשר לאפשר לאדם לבחור בגדים, להחליט מה יאכל, להשתתף בהכנת ארוחה פשוטה או לבצע פעולה בקצב שלו. עזרה נכונה מגינה על מה שהאדם עדיין מסוגל לעשות, במקום לקחת ממנו את הפעולה באופן אוטומטי.

כמובן, כשקיימת סכנה ממשית יש להתאים את הפעילות ליכולות ולמגבלות. המטרה אינה להתעקש על עצמאות בכל מחיר, אלא לשמור על שותפות ושליטה ככל שהמצב מאפשר.

6. לעזור לאדם להמשיך לנוע בביטחון

אחרי נפילה או תקופה של חולשה, קשישים רבים מתחילים לצמצם תנועה מפחד שייפלו שוב. הם הולכים פחות, נמנעים מיציאה החוצה ולעיתים נשארים לשבת שעות ארוכות. כך עלול להיווצר מעגל של ירידה בכוח ובביטחון.

מטפל סיעודי אינו מחליף פיזיותרפיסט. כשצריך שיקום, תרגול מותאם או הנחיות רפואיות יש לקבל אותן מאיש מקצוע. אבל בשגרת היום, המטפל יכול לעזור לאדם לבצע תנועה פשוטה ובטוחה בהתאם להמלצות שקיבל, כמו הליכה קצרה בבית או קימה מהכיסא בליווי.

לפעמים דווקא הליווי מחזיר את האומץ לנסות

אדם שחושש ללכת לבדו עשוי להסכים להתקדם כמה צעדים כשמישהו נמצא לידו. אין צורך ללחוץ או להפוך כל קימה לאימון. עידוד רגוע, נוכחות קשובה והתקדמות בקצב שמתאים לאדם יכולים לעזור לו לחזור לפעילויות שהיה נמנע מהן. על שמירה על תפקוד לאורך זמן אפשר לקרוא גם במאמר על מניעת הידרדרות באמצעות טיפול סיעודי.

7. לשמור על עניין, זיכרונות ותחושת זהות

גם כשהסיוע נדרש בעיקר מסיבות פיזיות, היום צריך להכיל יותר מאכילה, רחצה ומנוחה. שיחה על החדשות, משחק קלפים, התבוננות באלבום תמונות, קריאת עיתון או הכנת מתכון מוכר יכולים להכניס עניין ולחבר את האדם לעולם סביבו.

לכל אדם מבוגר יש סיפור חיים, תחומי עניין, הומור והעדפות. כשכל השיחות עוסקות במגבלות ובתרופות, קל לשכוח את מי שנמצא מאחורי הצורך בטיפול. להמשיך לראות את האדם ולא רק את הקושי שלו זו תרומה חשובה של מטפל שמכיר אותו באמת.

הפעילות צריכה להתאים לאדם ולא להפך

אין צורך ליזום "הפעלה" מאולצת. יש מי שנהנה משיחה ארוכה, אחר מעדיף מוזיקה, ואדם נוסף ימצא עניין בסידור תמונות או בעציץ במרפסת. כשיש קושי בזיכרון או בהתמצאות, כדאי לבחור פעילויות מוכרות שלא מעוררות תסכול.

8. להקל על בני המשפחה ולהחזיר מקום לקשר האישי

מאחורי אדם מבוגר הזקוק לעזרה עומדת לעיתים משפחה שמנהלת עבודה, בית וילדים, ובמקביל דואגת לקניות, תורים, תרופות, כביסה והשגחה. מה שמתחיל בכמה סידורים עשוי להפוך בהדרגה לאחריות כמעט מלאה על שגרת החיים של ההורה.

גם כשהכל נעשה מתוך אהבה, העומס יכול להכביד. יש משפחות שחוששות שהכנסת מטפל פירושה ויתור על האחריות. אבל לעיתים עזרה חיצונית היא מה שמאפשר למשפחה להמשיך להיות משפחה.

כשפחות זמן מוקדש למטלות, נשאר יותר מקום להיות יחד

ביקור אצל אמא לא חייב להתחיל בבדיקת המקרר ולהסתיים בשיחת טלפון לקופת החולים. כשמישהו אחר חולק את משימות היום, אפשר לשבת לקפה, לדבר, לצחוק או להביא את הנכדים בלי שכל מפגש יהפוך למשמרת.

אם העומס כבר משפיע על הבריאות, העבודה או הקשרים האישיים, כדאי לקרוא גם על שחיקת בני משפחה מטפלים והדרכים לזהות אותה.

9. לעזור למשפחה למצוא שירותים ולממש זכויות

מערכת הסיוע לקשישים בישראל מורכבת. ביטוח לאומי, קופות חולים, שירותי רווחה, שירותים נלווים, מרכזי יום ולחצני מצוקה הם רק חלק מהאפשרויות. משפחה עמוסה לא תמיד יודעת מה לבדוק או אל מי לפנות.

לצד עבודת המטפל עצמו, לחברת סיעוד מקצועית יכול להיות תפקיד בהכוונה. היא יכולה לסייע למשפחה לבחון את הצרכים, להבין אילו שירותים קיימים ומהו היקף העזרה שמתאים לאדם ולשגרת הבית.

כדאי לבנות מערך תמיכה ולא להסתפק בחישוב שעות

לפעמים המשפחה פונה בבקשה למטפלת למספר שעות, אבל בשיחה מתברר שכדאי לבדוק גם זכאות לגמלת סיעוד, שירותים משלימים או התאמות בבית. יש משפחות שזקוקות לעזרה נקודתית, ואחרות צריכות נוכחות ממושכת יותר.

בחירת המסלול המתאים תלויה בצרכים בפועל וביכולת המשפחה להשלים את הטיפול. אפשר להיעזר במדריך המשווה בין מטפל צמוד לבין טיפול לפי שעות, ולבדוק גם את ההבדלים בין גמלת סיעוד בכסף לבין שירותים.

10. לגשר על הפער הדיגיטלי ולחבר את הקשיש לעולם

יותר ויותר פעולות יומיומיות נעשות דרך מסך. קביעת תור, הודעה מהקופה, תמונות בקבוצה המשפחתית או שיחת וידאו עם הנכדים. עבור אדם שאינו רגיל להשתמש בטלפון חכם, פעולות קטנות כאלה עלולות להפוך לתלות באחרים.

מטפל שמכיר את הכלים יכול לעזור בשיחת וידאו, בקריאת הודעה או במציאת הדרך לקביעת תור, בהתאם להרשאות ולרצונו של האדם. לפעמים שיחת וידאו קצרה עם נכד רחוק משנה את כל התחושה של אותו היום.

עזרה דיגיטלית מחייבת גם שמירה על פרטיות

מטפל יכול לעזור לאדם לזהות הודעות חשודות ולעודד התייעצות לפני מסירת פרטים. לצד זאת, אין צורך למסור לו סיסמאות, גישה לחשבון הבנק או מידע אישי שאינו נדרש לתפקידו. המטרה היא לאפשר שימוש בטוח בטכנולוגיה תוך שמירה על השליטה של האדם ושל בני משפחתו.

איך יודעים איזה סוג עזרה באמת נחוץ?

לא כל אדם מבוגר צריך את אותו סוג סיוע. יש מי שמתקשה בעיקר ברחצה או בניידות, אחרים מבלים שעות רבות לבד, ויש משפחות שרק מרגישות שמשהו השתנה ועדיין לא יודעות להגדיר אותו.

לפני שמחליטים על שעות הטיפול, כדאי להתבונן בשגרת היום ולשאול כמה שאלות מעשיות:

• האם יש קושי קבוע ברחצה, בהלבשה, באכילה או בהליכה?
• האם התרחשו נפילות או כמעט נפילות בזמן האחרון?
• האם האדם אוכל ושותה באופן מסודר? במקרים של קושי כדאי להעמיק גם בנושא תזונה נכונה לקשיש סיעודי.
• האם הוא נמצא לבד שעות רבות, והאם מופיעים בלבול או שכחה?
• האם בני המשפחה מתקשים להמשיך לשאת בכל המשימות?
• האם נדרשת השגחה גם בשעות שבהן לא מבצעים טיפול פעיל?

השאלות אינן נועדו להלחיץ אלא לעזור להבין מה באמת קורה בבית ובאילו שעות נדרשת עזרה. לעיתים מתאימות שעות טיפול קבועות, לפעמים נדרש סידור רחב יותר, ולעיתים יש מקום לשלב שירותים נוספים.

שירותי סיעוד טובים מאפשרים להמשיך לחיות בבית

עזרה ברחצה, בהלבשה, באכילה ובהשגחה היא חלק חיוני מהטיפול הסיעודי. אבל יש תמונה רחבה יותר. שגרה נעימה, תנועה בטוחה, קשר אנושי, תשומת לב לשינויים, הקלה על המשפחה ושמירה על הדברים שהאדם עדיין יכול לבחור ולעשות.

כשבוחרים מטפל או חברת סיעוד, כדאי לבדוק לא רק אילו פעולות יבוצעו, אלא כיצד העזרה תאפשר לאדם המבוגר לשמור על שגרה, כבוד ועצמאות ככל האפשר.

צוות מתן חן מסייע למשפחות לבחון את הצרכים ולהתאים פתרונות טיפול בבית. אפשר לפנות למוקד הארצי בטלפון 9580* כדי להתייעץ על האפשרויות המתאימות.

שאלות נפוצות על תפקיד המטפל הסיעודי